#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. קנה קרקעות ועבדים או עבדים ומטלטלים האם דנים את העבדים כקרקע או כמטלטלים לענין קנין אגב?	"[בתחילה רצו להוקים בגמרא שזה כתנאי ודחה רב איקא בריה דרב אמי שאינו מוכח]<p dir=""rtl"">א&quot;ד: לכו&quot;ע עבדים כקרקע ונחלקו הבריתות חד תנא סובר שלכן קונה, וחד סובר שלענין קנין אגב כיון דנלמד מ&quot;ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה&quot; בעינן קרקע דומיא דערים מצורות דלא ניידי.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ד: לכו&quot;ע עבדים כמטלטלים ולכן החזיק בעבדים לא קנה לא קרקע ולא מטלטלים, ומה דאמר חד תנא דקנה הינו מטלטלים בעודם עליו ודוקא בכפות דאם לא הוי חצר מהלכת שאינה קונה אפ' כשעומדת.</p><p dir=""rtl"">החזיק בקרקע - אם העבדים בתוכה קנה ואם לאו לא קנה, למ&quot;ד עבדים כקרקעות - אפ' שהחזיק קרקע קנה י' קרקעות דסדנא דארעא חד הוא, שאני קרקעות דניידי מקרקעות דלא ניידי שלא שייך את סברת סדנא דארעא חד הוא, למ&quot;ד שעבדים כמטלטלים ואנן קימ&quot;ל לא בעינן צבורים - שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי. </p>"	בבא קמא יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: יג. שלמים בכור ומעשר האם הם ממון בעלים או לא?	"כתיב &quot;ומעלה מעל בה'&quot; לריה&quot;ג לרבות קדשים קלים שהם ממונו, מכל מקום מודה הוא לאחר שחיטה ובמתנות כהונה דכהנים משולחן גבוה קא זכו ואינו שלהם ואינם יכולים לקדש בו את האשה [מיהו בכור בזמן הזה שאינו ראוי להקרבה ממונו הוא ומקדשים בו את האשה בתם חי ובבעל מום חי ושחוט].<p dir=""rtl"">בן עזאי אומר (לרש&quot;י מבאר את ריה&quot;ג) לרבות את השלמים - לר' יוחנן ק&quot;ו בכור (בחו&quot;ל &lt;רש&quot;י&gt;) שאינו טעון סמיכה נסכים ותנופה ולא בא למעט אלא מעשר, (לרבינא למעט נמי בכור שקדושתו מרחם).</p><p dir=""rtl"">אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא אמר בו עזאי אלא בכור בלבד - (לר' יוחנן למעט נמי שלמים), לרבינא שלמים ק&quot;ו מבכור שאין קדושתם מרחם אלא למעט מעשר.</p>"	בבא קמא יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 'נכסים שאין בהם מעילה' באר!	"משמע שהם קדושים אלא שאין בהם מעילה וביאר ר' יוחנן הינו קדשים קלים ואלבא דריה&quot;ג שסובר שהם ממון בעלים (אבל לחכמים הנוגחן פטור שאינו שור רעהו). <p dir=""rtl"">רבא אמר נכסים שאין בהם דין מעילה הינו של הדיוט, וקשה למה לא תני להדיא של הדיוט.</p>"	בבא קמא יב:		
